החלטה בתיק בש"א 166320/04

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים במסגרת שני תיקי הבש"א הנ"ל ובעקבות כתב התנגדות לביצוע 5 שיקים במסגרת תיק בש"א 166320/04 ( שיק מס' 344 ע"ס 24,800 ש"ח מיום 18/11/03, שיק מס' 346 ע"ס 24,800 ש"ח מיום 1/12/03, שיק מס' 351 ע"ס 25,000 ש"ח מיום 10/1/04שיק מס' 345 ע"ס 24,800 ש"ח מיום 26/11/03 ושיק מס' 343 ע"ס 24,800 ש"ח מיום 10/11/03)  וכתב התנגדות לביצוע 8 שיקים במסגרת תיק בש"א 166313/04 (שיק מס' 11137 ע"ס 25,000 ש"ח מיום 20/12/03, שיק מס' 11135 ע"ס 25,000 ש"ח מיום 1/12/03, שיק מס' 11101 ע"ס 15,000 ש"ח מיום 15/10/03, שיק מס' 11103 ע"ס 15,000 ש"ח מיום 30/10/03, שיק מס' 11104 ע"ס 15,000 ש"ח מיום 10/11/03, שיק מס' 11007 ע"ס 24,900 ש"ח מיום 10/11/03 ושיק מס' 11136 ע"ס 25,000 ש"ח מיום 10/12/03).

מר שבתאי קאופמן, מנהל המבקשת 1, טדי ליין סחר בע"מ, הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות אשר הוגש על ידה ובה טען, בין השאר, כי השיקים נמסרו למבקשת 2, חברת א.מ. יפו אימפורט בע"מ אשר היתה אמורה לספק טלויזיות מסוגים שונים. עוד נטען כי המבקשת 2 העבירה למיטב ידיעתו של מר קאופמן את השטרות לידי טי.וי. שופניג בע"מ אשר העבירה את השיקים למשיבה על מנת לקבל אשראי דוקומנטרי עבור הטלויזיות, אולם המשיבה לא העניקה אשראי דוקומנטרי ומנעה מהמבקשת 2 לקבל את התמורה עבורם. עוד נטען כי המשיבה ידעה כי חברת טי.וי. שופניג בע"מ מתקשה לקיים את התחייבויותיה וכי הסיכוי שהיא תספק את מכשירי הטלויזיה קלוש ביותר. לענין זה נטען בנוסף כי המשיבה יודעת כי חברת טי.וי. שופינג לא נתנה תמורה בגין השיקים.

מר נוריאל עזיז מטעם המבקשת 2 הגיש תצהיר דומה בתמיכה לכתב ההתנגדות לביצוע השטרות נשוא תיק הבש"א השני, ובתצהירו חזרה על טענות המבקשת 1 הנ"ל בציון השינויים המחוייבים.

במסגרת שני תיקי הבש"א הוגשו בקשות להארכת המועד לצורך הגשת כתבי ההתנגדויות הנ"ל.

לא צורפו תצהירים כלשהם בתמיכה לבקשות הנ"ל. יחד עם זאת צורף מכתב של ב"כ המבקשות מיום 8/4/04 ובו בקשה לקבל את הסכמת ב"כ המשיבה להארכת המועד להגשת כתבי ההתנגדויות למשך 15 ימים החל מאותו יום, כאשר חתימת ב"כ המשיבה והסכמתו מופיעות על גבי אותו מכתב.

המצהירים מטעם המבקשות לא הופיעו לדיון אשר נקבע ליום 14/7/04.

ב"כ המבקשת טען כי סבר שהדיון היה אמור להתמקד בבקשות להארכת המועד להגשת כתבי ההתנגדויות בלבד. ב"כ המשיבה טענה כי כתבי ההתנגדויות הוגשו באיחור ועל כן מן הדין הוא לדחות את הבקשות. בהמשך לכך נקבע כי הדיון יתקיים בשלב זה במסגרת הבקשות להארכת המועד. ב"כ המבקשות חזר על טענותיו בבקשותיו.

ב"כ המשיבה טענה כי היה על המבקשות להגיש תצהיר ובו פירוט מכלול הטענות וזאת כאשר דובר במועד אשר קבוע בחיקוק, וכי נדרש טעם מיוחד על מנת להאריך את המועד. עוד נטען כי על פי ההסכמה היה על המבקשות להגיש את כתבי ההתנגדויות עד ה- 28/4/04 כאשר ההתנגדות הוגשה כשבוע לאחר מכן. ב"כ המשיבה בקשה גם לטעון לגופו של ענין מבלי שהדבר יגרע מטענותיה המקדמיות וכן הוסיפה כי ב"כ המבקשות לא טרח להודיע לה כי שני המצהירים לא יגיעו לדיון.

ב"כ המבקשת טען כי ב"כ המשיבה משקרת, וכי נאמר לה שאחד מהמצהירים לא יוכל להגיע לדיון כאשר הוא ניסה לתפוס את בעל הדין השני אולם לא הצליח בכך.

לקראת תום הדיון הודיעה ב"כ המשיבה כי היא מוותרת על חקירה נגדית של המצהירים ועל כן בקשה לסכם את טענותיה בעל פה. ב"כ המבקשות ביקש לסכם בכתב ועל כן המבקשות חוייבו בסך של 2,000 ש"ח + מע"מ בעקבות הטרחה שנגרמה למשיבה בשל כך.

ב"כ המבקשות הגיש את סיכומיו ובהם טען כי הבקשות הוגשו באיחור עקב בעיות אישיות של "הח"מ". ב"כ המבקשות תיאר בבקשתו כי אשתו היתה בסוף החודש השמיני להריונה לאחר ניסיון ארוך ו 14 שנות עקרות וההריון היה בסיכון גבוה במיוחד ועל כן נאלץ להעדר ממקום עבודתו. עוד נטען כי כתוצאה מכך אכן נולדו תאומים, כאשר אחד מהם אושפז במחלקת טיפול נמרץ עקב היפוגלוקומיה עיקשת.

לענין זה נטען בנוסף כי אכן לא הובאו מסמכים רפואיים לדיון לא מפאת רשלנות אלא מאחר ולוקח זמן להזמין אישורים כאלה. עוד נטען כי ב"כ המשיבה נתבקשה להאריך את המועד עד ה- 10/5/04 אולם סירבה.

ב"כ המבקשות הוסיף וטען כי המקרה שלו שונה לחלוטין מפסק דין אשר אוזכר על ידי ב"כ המשיבה בנוגע לעו"ד אשר יצאה לחופשת לידה מאחר וכאן דובר בעובר שנכנס לסיכון גבוה ועל כן יש לראות בנסיבות אלה כטעם מיוחד לצורך הארכת המועדים. בנוסף לכך נטען כי מדובר בחובות בסך של 300,000 ש"ח, סכום גבוה ובלתי מבוטל, ועל כן אין מקום לסגור את דלתות בית המשפט בשל כך.

ב"כ המבקשות מתאר בסיכומיו כיצד הקשה עליו לחשוף פרטים אלו וכי מן הראוי לכל היותר בנסיבות הענין לרפא את הפגם באמצעות הוצאות.

ב"כ המשיבה הגישה את סיכומיה ובהם טענה כדלקמן:

1. האזהרה נשוא תיק ההוצל"פ של המבקשת 1 נמסרה לידיה ביום 16/3/04 והאזהרה באשר לתיק השני של המבקשת 2 נמסרה ביום 18/3/04.
2. בעקבות הסכמת ב"כ המשיבה היה על המבקשות להגיש את כתבי התנגדותם עד ה- 28/4/04 אולם הגישו את כתבי התנגדויותיהן באיחור ביום 10/5/04.
3. המצהירים מטעם המבקשות לא התייצבו לדיון במועד שנקבע כאשר נטען על ידי ב"כ המבקשות כי סבר כי הדיון בבקשות להארכת המועד בלבד, וזאת כאשר הצדדים זומנו לדון בהתנגדויות כפי שעולה מההזמנות לדיון ומספרי הבש"א.
4. לאחר שנשמעו סיכומי הצדדים במסגרת הבקשה להארכת המועד בעל פה, סוכם כי ההחלטה תינתן לאחר שישמעו סיכומים גם בעניין ההתנגדויות לביצוע השטר.